28/10/05
משפחת רתם שלום,
-.
תודה על
התייחסותכם, ועל הזדהותכם איתנו ולבעית מגרש הכדורסל.
רצינו להעביר
לכולם, את הרגשתינו, במציאות בה אנו חיים.
לצערנו, יש הרבה
מידע שקשה לנו להעביר באמצעות המכתבים.
בחודש ספטמבר בשנת 2001, ולאחר פניות רבות
ללא תשובות לועד שהקים את המגרש הלא חוקי,
פנינו
לגישור באמצעות גב' מרגלית
רז.
לא התקבלה תשובה
מצד הועד,ובכלל לא התייחסו לפניתנו.
אין ספק, שבמהלך
חמש השנים האלו, ספגנו הרבה "מכות" מצד הועד וגם מחלק ממשפחות
אדישות.
הועד עובר
ומתחלף. התושבים גם לפעמים מתחלפים או מתחדשים.
ומה נשאר קבוע
? המגרש בתוך בתינו
ונפשנו.
אין ספק, שבכל חמש
השנים האלו למדנו הרבה.
למדנו, שמגיע לנו להיות
מאושרים במקום שלנו . כמוכם. כמו כל אחד שמגיע לבנות את ביתו בישוב קהילתי.
לא פחות מכל אחד . ללא
מו"מ, ללא פשרות . שואפים ל 100 % שקט ואושר. כמוכם כמו
כולם.
וגם ל 100 % ערך הרכוש,
ללא פשרות. אנו מבינים שגם אתם-וכולם, מסכימים איתנו.
למדנו, שלא צריכים
לשתוק. ראינו ושמענו שאנחנו צודקים.
לא אנחנו משפחת שניטמן,
צריכים לסחוב את "חבילת" הטעויות של אנשים –שללא התחשבות-
תכננו מגרש במקום לא
נכון ואז לא מאפשרים לילדי מכמנים וההר, לשחק בו כמו בכל ישוב
אחר.
ואז, שוב...
הייתם מסכימים לדבר כזה
ליד ביתכם ?
מה אתם הייתם עושים ?
האם הייתם קונים את ביתנו
?
תודה
רבה,
משפחת שניטמן
העתק: * ועד
מכמנים
* לוח מודעות